יום ראשון, 20 במאי 2018

בקתת הנופש של מרשה ודרל בקנט.


אופנת חיפויי העץ החליפה את טרנד הצבע האפור. הבתים והדירות מצופי העץ השתלטו על השטח ולאו דווקא לטובה. לא פעם, הם משרים אווירת כובד ומחנק. דמיינו לכן חלל מגורים שרצפתו פרקט, קירותיו ולעיתים גם תקרתו מחופים בעץ, רהיטיו עץ וכך גם דלתותיו ומסגרות חלונותיו. הכפילו אותו באלפים ותסיקו, שעודף עץ הוא סוג של עונש. 

ומשמח להיווכח שלא כולם נראים כך. בקתת הנופש בת שלושים המ"ר שבתמונות רובצת לחופו של נהר התמזה. בעליה, מרשה ודרל -מעצבת גרפית ומעצב מוצר- ריעננו את החלל המיושן בחיפויי עץ לבוד בהיר עם דוגמא עשירה. "רוב העץ הלבוד בבריטניה בא מעץ הלבנה והוא אחיד ולא מגורען", מסבירה מרשה. "אנחנו אוהבים את הגרעיניות ובעץ שבחרנו יש גרעיניות בולטת והוא גם זול יותר. קנינו את הדגם הזה אצל ספק עץ, בידיעה שנוכל לרכוש אצלו לוחות נוספים מאותו מקור. אם העץ מגיע ממקורות שונים, הדוגמאות עלולות להיראות שונות וזה לא יוצא טוב, כשרוצים ליצור משטח (קיר) אחיד". 

בני הזוג עיצבו במו ידיהם את הבקתה בחסכנות חיננית. הארגזים התולים מעל הכיור במטבחון נלקחו מחנות מכולת והידיות של הארונות התחתונים הן לולאות של חבל, שנרכש בחנות למוצרי ימאות. השולחן הסלוני הוא תיבת עץ שנמצאה ברחוב ואת הכורסא בעלת המושב המשולש קיבלו מאחותו של דרל. "לשפץ לבד אומר, שלרוב אתה לא גומר לעשות את הכל", משתפת מרשה. "אבל זה הרבה יותר כיף ואתה לומד איך הדברים עובדים".  
 
הצילומים נלקחו מכאן.






















 





יום שבת, 19 במאי 2018

אכסניית Rancho de Colores בג'ושוע טרי.


שמורת ג'ושוע טרי המדברית שבקליפורניה היא בית גידול לאורחנים מודרניים בגווני החול והאפור, עם קוים נקיים ופרופיל מתחכם. ודווקא כאן, בתוך כל הבז' הזה, פטריק תקע יתד והקים שני מפלטים זרחניים, שRancho de Colores הוא הגדול שבהם. פטריק -צייר, סופר, יוצר קולנוע ונווד חסר מנוח- חרש את הגלובוס ודילג בין ערים עד שנחת בשמורה, "שהיא אחד המקומות היפים והמיוחדים בעולם". את אישיותו התזזיתית הטביע באכסניות שלו: צבע קירות, רהיטים, אבנים וגדרות בצבעי הקשת, תלה את ציוריו ונטע בשטח את מיצגיו. את הכל הוא ביצע בלי שמץ של תיחכום, עידון או חדשנות. זה לא מה שהוא מחפש. פטריק הוא גייזר של צבעוניות מתפרצת וגם המדבר הלוהט ביותר לא ידהה את הטירוף הזה.          
 
הצילומים נלקחו מכאן.















 


















 

























 

יום שישי, 18 במאי 2018

הבית של זאק וברי בסיינט צ'ארלס.


לאחר ששיפצו בעצמם את שלושת בתיהם הקודמים, זאק (אמן) וברי (יצרנית חטיפי בריאות) חיפשו אתגר חדש. "רצינו לעשות משהו שונה מהרגיל והבנו, שנצטרך להתחיל מאפס", מספר זאק. החיפושים הובילו להחלטה לבנות בית מכולה על שטח האדמה שלהם בסיינט צ'ארלס, מיזורי. הדחף ליצור חלל מגורים שונה לא היה השיקול היחיד, שעמד על הפרק. גם העלות הכספית הנמוכה, שפטרה אותם ממשכנתא שיחקה לטובת האופציה המתכתית. 

בני הזוג רכשו שמונה מכולות משומשות תמורת 135,000 דולר והפשילו שרוולים. הם הרכיבו מהן קוביה בת שתי קומות, ארבע מכולות למטה וארבע למעלה והחלו לחצוב בתוכן בית. נאמנים לגישתם, הם השתמשו בחומרים משומשים, שאת חלקם קיבלו בחינם. את מרבית העבודה -למעט התקנת מערכות החשמל והאינסטלציה- ביצעו בעצמם. הבנייה המתישה ארכה למעלה משנה. "צפיתי שזה יהיה קשה", נזכרת ברי "אבל לא הבנתי כמה קשה לעבוד עם מתכת. היא כבדה ועבה. בסרטוני היוטיוב זה נראה קל, אבל תאמינו לי, זה לא מתאים לכל אחד".  

ביתם גדוש בהברקות ממוחזרות: בסלון מותקנים חלונות קמורים הפוכים, קערות מים ישנות הפכו לכיורים ושרשראות ברזל של טרקטור תומכות במדף שתולה באמבטיה. זאק בנה בעצמו את המיטה בחדר השינה. ציוריו הגדולים ופסליו, שעשויים מבובות תצוגה מקשטים את הבית כולו. "מה שחשוב לי בעשייה האמנותית שלי הוא התהליך ולא התוצאה", הוא אומר. "הבית הזה הוא בדיוק כמו פרוייקט פיסולי גדול. יצרתי אותו תוך כדי העבודה והמסע היה יותר חשוב מהיעד. ובסוף, קיבלנו משהו שלא היינו יכולים לדמיין בהתחלה, אם היינו מתמקדים במטרה ברורה ומהירה". 

הצילומים נלקחו מהאתר CURBED.