יום שישי, 22 בספטמבר 2017

הבית של פול ומרטין ליד הית'פילד.


השיטוט באתר Wealden Times דומה לרכיבה במרחבי הקאנטרי הבריטי על שלל נופיו ומשוגותיו. הוא מזמן מפגשים עם בתים עתיקים בעיירות וכפרים, שטובלים בגינות מלבלבות, משובצים בעץ ובלבנים ומעוטרים בהגזמה אופיינית באריגים וקישוטים. המראות מלבבים, אך אמינותם מוטלת מעט בספק. כמעט כל הבתים משופצים ומאובזרים ברהיטים ואקססוריז חדשים מדי. ואני חושדת, שעברו שידרוג נכבד לקראת הצילומים. לא שזה פסול, אבל בכל זאת.

פול ומרטין, זוג סוחרי עתיקות ומעצבים, רכשו לפני עשר שנים בית מהמאה ה-18 במחוז סאסקס. החלל המסוגנן לתפארת גדוש באוספים של כלי כסף ויקטוריאניים, צדפים ועבודות גבס היסטוריות. "אנחנו לא טובים ברכישת כמויות קטנות של שום דבר", מציין פול. "אנחנו נוסעים לירידי מכירות גדולים וממלאים שם את הרכב בסחורה". הם גם משפצים ספריות ישנות וכמה מהן, שהוצבו בביתם, הפכו לתצוגות לחפצי האוסף שלהם. יצירות הגבס הארכיטקטוניות על קיר גרם המדרגות הן דגמים של קישוטי אח ותקרה צרפתיים. 

חדרי הבית מרוהטים בפריטים ישנים או ממוחזרים, דוגמת שולחן האוכל הארוך, שנרכש בבלגיה. רהיטים אחרים, בעלי עבר מיוחס, הגיעו לשניים כחלק מציד העתיקות שממנו הם מתפרנסים. את הנגרות בחדר ההלבשה ביצע עבורם חבר נגר ואת חדרי הרחצה הנפרדים, עיצב כל אחד מהם לפי טעמו. פול בחר בחדר סגפני ואפור ומרטין העדיף חדר רחצה מצועצע ומקושט בצדפים ובצדפות שהוא אוסף בשקדנות.  

אך הבית מלא לא רק בעתיקות. יש בו גם חפצים מודרניים ועכשויים. "למרות שיש לנו המון כאן דברים מסורתיים, אנחנו מנהלים חיים מודרניים", מודה פול. "לעיתים קרובות, אנחנו מוכרים חפצים מתוך הבית וזה מועיל מאד להראות לאנשים שאפשר לקחת כלי כסף או פמוטים עתיקים ולשלב אותם בהצלחה בבית מודרני".   





















































יום רביעי, 20 בספטמבר 2017

חנות ברשת: Junktion People.


גורית מגן למדה אדריכלות, אך עוסקת בעיצוב מוצרים לבית. "זה היה תהליך", היא מספרת. "לא נכון לומר ש"החלטתי" שזה מה שאני רוצה לעשות. ניסיתי להבין מה מה יעניין ויסקרן אותי בטווח הארוך. פתיחת הסטודיו חייבה אותי לתת שם לדברים ולתחום אותם. שם הסטודיו, שנבחר בדיעבד, אחרי שהתבוננתי בעבודות רבות שלי, מגדיר במובן מסוים את מה שאני רוצה לעשות". בשנת 2008 השיקה בדרום תל-אביב את סטודיו junktion People והיא מייצרת בו שלל רהיטים, גופי תאורה, כלי אוכל, איפסון ותלייה ממוחזרים. 

היא עובדת עם חומרים מגוונים, תוך שימוש בולט ברהיטים ישנים, דלתות, קופסאות שימורים ומיכלי גז. "יש חנויות בדרום תל אביב שמוכרים בהן חומרים כמו גומי, מתכות, פלסטיק, פרספקס, ואני באה לשם כמו שאנשים הולכים לשופינג... אני מוצאת פריטים שאנשים זרקו, מסתובבת בשווקים בארץ ובעולם ובחנויות יד שנייה. כך למשל סחבתי כיסאות אופניים מהשוק בקירגיסטן, מבודדי חשמל מגרוזיה, קופסאות שפורקו ממכבסה ישנה, אימומי נעליים מסנדלרייה ותיקה, מזוודות שמצאתי ברחוב ועוד. 

אני אוהבת לעבוד עם הידיים. הצעד הראשון הוא למצוא את הג'אנק, חפץ או פריט ישן, שמהווה חומר גלם. אני חייבת לראות אותו לפניי כדי למצוא רעיון בשבילו. אני לא מתחילה לעצב מתוך רעיון אלא מתוך החומר. אני מסתכלת עליו ושואלת את עצמי מה הוא יכול להיות בשלב הבא, לאחר שסיים את תפקידו הראשוני. למה אני יכולה להסב אותו? לפעמים, אני יודעת מיד כשאני נתקלת בג'אנק ולפעמים, הוא יכול לשבת בסטודיו חודשים או אפילו שנים לפני שצץ לי רעיון. 

אני לא בטוחה, שיש לי שיטות עבודה מסויימות. אני מעסיקה את עצמי עם החלק הכייפי של תהליך העבודה בסטודיו ויישום רעיונות חדשים. אני מנסה לעצור מדי פעם ולבדוק אם אני עדיין נהנית ממה שאני עושה ולא נסחפת בלי אבחנה בכל העשייה הזאת. האפשרות שיום אחד המוטיבציה והיצירתיות שלי ייעלמו מפחידה אותי. אני יודעת שאמצא משהו אחר להעסיק את עצמי, אבל אין לי מושג מה המשהו הזה יהיה".