הבית של אווה בשיקגו.

לא הייתם מנחשים בחיים, שהאשה החייכנית שמתגוררת בדירה הצבעונית וגדושת האוספים בשיקגו, עבדה בעבר כרואת חשבון בחברה מכובדת.  אבל זו עובדה. "מי אמר שרק בז' וקרם הם צבעי ביזנס?" צוחקת אווה, בעלת הדירה ומספרת, שכבר אז קישטה את פינת העבודה שלה בפנסים סיניים צבעוניים ובצעצועים ו"אנשים מאד אהבו להיפגש ליד שולחן העבודה שלי".  ובכל זאת, בשנת 2002, היא נטשה מאחוריה את דפי המאזנים ופתחה חלל אירועים, שנועד "לשפר סיעורי מוחות". 

ביתה של אווה גדוש בצבעים, טקסטילים, עבודות אמנות עממית וכלי קרמיקה. היא מתעקשת, שאיננה אספנית אבל נהנית להקיף את עצמה בחפצים שיוצרו במיומנות. "אם זה פריט ייחודי, ממזרי או משוגע, אני אמשך אליו, כי האמן שיצר אותו, השקיע בו את אישיותו", היא מבהירה.

העיתון Chicago Reader אמנם פירסם את צילומי ביתה של אווה, אך לא צירף לרוב הצילומים הסברים מפיה. ובמקרה הזה, הסברים על מהות החפצים ומקורם הם בבחינת must. אבל העושר העיצובי ושמחת החיים הגועשת של הדירה ושל אווה אינם זקוקים להסבר. הם ברורים מאליהם. 

אווה במרפסת הדירה.

את כלוב הציפורים הוינטאייג'י שבפינה השמאלית אווה רכשה בשוק עתיקות. המעמד עליו הוא תלוי, היה במקורו עמוד של מנורת רצפה מ-1920. הציפורים שבכלוב עשויות מזכוכית מנופחת, קישוטי חג המולד ויש גם ציפור קרמיקה מגואטמלה. השמלה שעל בובת התצוגה מימין, היא תחפושת שנקנתה במכירת חיסול של בית אופרה מקומי.

אווה איתרה את חלון הזכוכית הישן בשוק עתיקות וצבעה מחדש את המסגרת שלו. המיכלים הסיניים הקטנים שניצבים עליו, נאספו לאורך השנים. הצלחות התלויות מימין נקנו במהלך טיול בפורטוגל. מהתקרה משתלשלים שני מבערי קטורת: האחד מיוון והשני מבוהמיה שבצ'כיה. מנורת התקרה יוצרה בשנות ה30 וגם היא נרכשה בשוק עתיקות. אביה של אווה שיפץ אותה עבורה.

את סט שידות המגירות מ-1930, אווה רכשה במכירת חיסול של חנות עתיקות קטנה, לאחר שבעלת החנות עברה לבית אבות. לדבריה, הסט נרכש במקור כמתנת חתונה לזוג צעיר. עבודת הרקמה התלת מימדית שתלויה בצד הימני היא מתאילנד. כך גם פסל האליל, שעומד על התיבה. המחרוזת שמעטרת את צווארו היא מהודו. על התיבה הונחו שלוש קופסאות תכשיטים, ששתיים מהן יוצרו בפולין ואחת בארגנטינה. מתלי הציפורים בצד שמאל הם מ-1940 ואווה תולה עליהם את התכשיטים שלה. 

הדלת הכתומה בפרוזדור מעוטרת בטור של מצעיות (פלייסמטים) מפח דק ורקוע בעבודת יד, שאווה רכשה באואחקה שבמקסיקו. היא מספרת, שכשראתה אותן, ידעה מיד שיתאימו לקשט דלת.