יום שני, 22 באפריל 2013

ושוב איתכן...


כל כך מתבקש לכתוב: "ביקשתן, הפצרתן, אפילו התחננתן שהבלוג הזה יחזור מחופשתו ובסוף, נשברתי וחזרתי". 

זה נכון (באמת ביקשתן, הפצרתן וכו...ובאמת חזרתי), אבל זה קרה בגלל שגם אני התגעגעתי. התגעגעתי אליכן וכמעט בניגוד לרצוני, מצאתי את עצמי מתגעגעת לשוב ולכתוב פוסטים דקורטיביים. 

כשהוצאתי את "עולה" לחופשה לפני שמונה חודשים, האמנתי שזה סופי. הייתי מותשת וגם די עצבנית מכמעט שנתיים וחצי של פרסום פוסטים יומיים ומחריש עמוק ואינסופי ברשת בחיפוש אחר חומרים טובים. ו"עולה" -כמו המון בלוגי עיצוב אחרים- זכה מכן למעט מדי תגובות ופידבקים. אתן יודעות כמה זה מתסכל לעבוד יום שלם על סיפורו של מלון צרפתי נידח שעשה קאמבק, לסגנן ולמחוק במשך שעתיים ולשחרר רשומה מושקעת, שזוכה לאפס מוחלט של תגובות?  

זה מעצבן טילים. וככל שמספרן של הרשומות האלו הלך ועלה, מינון הסבלנות שלי לבלוג הלך וירד. החלטתי, שכשאגיע לרשומה האלף, ארפה מהמקלדת. וכשזו סופסוף הגיעה -וזה נראה כמו נצח-  קמתי והלכתי לבלי שוב. כך לפחות רציתי להאמין.

החודשים שאחרי היו מפתיעים למדי. נוכחתי, שאפשר לחיות מצוין גם בלי לצוד בתים ודירות באתרי סוף הדרך, שניתן לשרוד גם בלי להיכנס אפילו פעם אחת ביום (שלא לומר שלוש או ארבע) לרשימת הסטטיסטיקות כדי לבדוק מספרי כניסות יומיים. שזה ממש בסדר לבקר ברשת סטימצקי בלי לרוץ למדף ספרי העיצוב ושאפילו מגזיני הדקור כבר לא ממש עושים לי את זה.

אבל  אז החלה התולעת החרישית לכרסם בפנים...העכבר הדיגיטלי החל להקיש כמו מעצמו, על קישורים מוכרים ושיטוטים מזדמנים ברשימת הסטטיסטיקות הוכיחו שלמרות שתיקת המקלדת, הבלוג זוכה למספרים נאים של מבקרים...   

אז הנה, אני חוזרת אליכן, שמחה ונרגשת (כן-כן...) אבל קצת יותר מפוכחת. הבלוג היקר הזה לא ישתה לי יותר את החיים. הוא ייאלץ למצוא לעצמו מקום בסדר היום החדש שלי. לא יהיו פה ארבעים פוסטים בחודש, אלא  פחות (אולי מעט פחות ואולי הרבה פחות), ככל  שהזמן והחשק יאפשרו לי. גם סוגת הפידבקים תעבור רפורמה נדרשת. התגובות שלכן לא יתפרסמו אוטומטית, אלא יעברו  סינון, בכדי למנוע מכנופיית המפרסמים הסמויים והמעצבנים (ראו רשומה קודמת) להציף את הבלוג בסחורתם הירודה. אבל אל תתנו לזה להרתיע אתכן: כל תגובה שאיננה פרסומת או דבר טרול תפורסם בשמחה ותזכה למענה. ואם אתן לא מסתדרות עם מערכת התגובות של Blogger, שיכולה להתיש לפעמים, תוכלו בקלות להגיב בפייסבוק. יו אר מור ת'ן וולקאם. 

וכמו בעבר, שוב יפציעו כאן בתים, דירות ולופטים לא מושלמים אך בעלי אמירה, חנויות רשת, מלונות שווים, אמנים ואוספים, מקומות מעוצבים וצילומים דוקומנטריים מהעולם. כמו שאתן אוהבות.

וזה יתחיל בראשון במאי.