יום שישי, 20 בפברואר 2015

הלופט של אנה במיניאפוליס.


אנה גרה ועובדת באיזור מסחרי של העיר מיניאפוליס, אך ליבה נשאר בחווה הכפרית העתיקה של משפחתה במינסוטה. "אני אוהבת חפצים ישנים, שאנשים השתמשו בהם", היא אומרת, "יש להם אישיות, אופי ונשמה".

בסוף כל יום עבודה בבוטיק האקססוריז שלה, אנה עולה במדרגות אל הלופט המתוקתק, שהיא קוראת לו בית. שטחו של החלל הוא 65 מ"ר בלבד ויכול היה בקלות להפוך למקום מגורים צפוף ומחניק, אך אנה השליטה בו את טעמה התועלתני, השייקרי מעט. "אני לא נמשכת לעיצוב מתוכנן מדי", היא מבהירה. "אני מעריכה פשטות, לובן, עץ וזכוכית".     

היא בחרה רהיטים רזים, שאת חלקם קיבלה בירושה, ביצעה ביחד עם אביה הנגר כמה עבודות עשה-זאת-בעצמך וקישטה עם פריטים מהחנות. ובאמצעים המצומצמים האלה, היא הפיקה בית אוורירי ונוח, שכולו אומר קאונטרי. אבל הגעגועים לחיי הטבע אינם מרפים מאנה. וכשהיא מתפנה מהעבודה המתישה בחנות, היא נוסעת לחווה לנשום את אוויר הכפר. "אני תמיד קוטפת שם פרחים וענפים ומביאה אותם לכאן", היא מספרת. "התזכורת הויזואלית הזו של חיי החווה מחזירה לי את חוש האיזון".      

הצילומים נלקחו מכאן.






















אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה