במשך שנים האמנתי, שסצינת הדקור השוויצרית תפלה ומנומנמת. טעיתי בגדול. בחודשים האחרונים, נחשפתי לעוד ועוד חללי מגורים שוויצריים בועטים, שהבהירו לי שמשהו מעניין מתרחש עכשיו בממלכת השוקולד. ואני אפרסם אותם כאן במהלך החודשים הקרובים.
הדירה של סשה בציריך דווקא מאופקת, אך לא שמרנית ולא משעממת. סשה הצעיר והמצודד הוא מורה לשפות, חובב אמנות, בישול ואפייה. לפני כחמש שנים, שכר דירה בבניין ישן שרוב דייריו מבוגרים ("שכן אחד אמר לי שאני מהווה מהפכה בבניין", הוא נזכר). החלל היה משופץ ומסוייד וכל שנותר לדייר החדש לעשות הוא להכניס לשם את חפציו ואת אוסף האמנות העכשווית שלו, שנאסף בשקידה במשך כשבע שנים. סשה אינו עשיר, אך יש לו טעם מוקפד. בדירה יש רהיטים ומנורות של מעצבים ידועים, אך גם פריטים זמינים. את הכסאות המודרניים בחדר האוכל, למשל, הוא מצא ברחוב, ליד פח אשפה.
"אני אוהב לחוש רגשות שונים בפינות שונות של הדירה", הוא אומר. "כשאני נמצא בחדר האוכל, אני מרגיש שקט ומרוכז. שם אני גם עובד וחשוב לי שהצבעים בחדר הזה יהיו עדינים, דיסקרטיים ורגועים. האמנות על הקירות מדוייקת ופשוטת קוים וכך גם הריהוט. לכל פריט כאן יש היגיון ומקום משלו. מאידך, חדר המגורים הוא מקום שבו אני נרגע, מקשיב למוסיקה וצופה בסרטי וידיאו. ויש שם הרבה חפצים קטנים, פסלונים, כדים וקלפים. שם אני מרגיש חופשי".
הצילומים נלקחו מהאתר My Day With.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה