יום שני, 17 באוקטובר 2016

בית הקיץ של לארס וכריסטינה בפארוויילה.


זאת יש לדעת: בית הקיץ הסקנדינבי לעולם אינו צריף רעוע בפאתי יער או על שפת אגם. הוא אייקון תרבותי מוביל, שמגדיר את מהותה של הנורדיות ממש כמו סוסוני הדאלה, איקאה והפיורדים הנורווגיים. הוא גם לא בקתת נופש עממית לחופשות הקיץ, אלא הלך רוח מובהק, שממזג תוגה חרישית וסגידה לטבע הצפוני על שמיו העצומים, עציו וחופי הים שלו. והוא תמיד פשוט ויפה עד כאב.  

כריסטינה ולארס, בני זוג מקופנהאגן, חיפשו מקום מפלט מחוץ לעיר הסואנת ומצאו צריף שוודי ישן במרחק שעת נסיעה מהבית. שלושים ותשעה המטרים המרובעים נראו צפופים מדי למשפחה בת ארבע נפשות, אך השניים לקחו בחשבון את המדשאה המרווחת, שאפשר לנטוע בה אוהל בלילות הקיץ, את חוף הים הסמוך והיער הירוק והחליטו לקנות. במשך שש שנים לסירוגין, הם שיפצו את הקיים: הרחיבו את המרפסת, עידכנו את המטבח, התקינו תנור חימום, החליפו ריצוף, צבעו קירות פנימים וחיצוניים, פינו פסולת מהחצר, בנו חממה ושתלו עצי תפוחים ושיחי דומדמניות. 

הצריף מעוצב בצניעות ושומר על תחושת האינטימיות הפיוטית, שצרובה בד.נ.א. של הז'אנר. זהו בית הקיץ המקסים ביותר שראיתי אי פעם. וראיתי כבר רבים.         
הצילומים נלקחו מכאן.








































 




























אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה